8 באוגוסט 2012

חניכיים ושיניים - קצת סדר בבלגן

אצל ילדים שנולדו עם שפה שסועה או עם חך שסוע, לפעמים השסע מערב גם את החניכיים (כשגם השפה וגם החך שסועים, החניכיים תמיד מעורבות). במקרים כאלה נדרש מעקב וטיפול בחניכיים ובשיניים.

בתחום הזה יצא לי להיתקל ב"סיפורי אלף לילה ולילה" אודות מה שצפוי לילדים שנולדו עם שסע ולכן חשוב לי להבהיר את העניינים.

ראשית ולפני הכול: כדאי לדעת שמבחינת חניכיים ושיניים, יש כיום ידע עצום ושיטות חדישות, ואין צורך לחשוש כי הרופאים מוצאים פתרונות לכל הקשיים שמתעוררים. חשוב להקפיד להיות במעקב אצל רופא שמתמחה בטיפול במקרים מסוג זה. לרוב, אם אתם נמצאים במעקב של צוות מומחים המטפל בכל ההיבטים של השסע, רופא שיניים המתמחה במקרים כאלה וכן מומחה פה ולסת יהיו חלק בלתי נפרד מהצוות המטפל, ויספקו מעקב, הסברים ובהמשך גם טיפולים; ובסופו של דבר, הכול מסתדר.

מידת המעורבות של החניכיים ושל השיניים תלויה בסוג השסע ובמיקום שלו. החניכיים יכולות להיות שסועות במקום אחד או בשני מקומות, והיכן שהחניכיים שסועות, תהיה השפעה על השיניים: יתכן שתהיה חסרה שם שן, כי בגלל השסע היא פשוט לא התפתחה; יתכן שיהיה מעין פיצול של השן לשני חלקים - מעין "שן שסועה"; ההשפעה יכולה להיות רק על שיני החלב, או גם על השיניים הקבועות.

א. לאחר הלידה ובחודשי החיים הראשונים

כאשר התינוק נולד, עדיין אין לו שיניים ומוקדם מדי לדעת מהי השפעת השסע מבחינה זו. העניין הולך ומתברר עם הגדילה ולכן חשוב להיות במעקב אצל רופא המתמחה במקרים כאלה ולהתייעץ בכל מקרה של ספק.

יחד עם זאת, בחודשים הראשונים לחייו של התינוק יכולים להיות מצבים של בקיעת שיניים זמן קצר לאחר הלידה (במצב זה השן נקראת "שן נאונטלית", מצב מוכר אצל ילדים שנולדו עם שסע אך לא מאפיין רק אותם), ו/או של שיניים שבוקעות שלא במקומן.

מניסיוננו האישי, כשאורי היה בערך בן חודשיים שמנו לב שבקעו לו שתי שיניים, ממש בעומק הפה, כאילו משני צידי השסע בחך. בשלב זה הגענו להתייעצות עם ד"ר אייל בוצר, רופא שיניים המתמחה בטיפול בתינוקות וילדים עם שפה ו/או חך שסועים (מנהל מרפאת שיניים לפעוטות, ילדים ונוער במרכז בריאות הפה בבית החולים "דנה", רופא מקצועי ביותר ואדם מקסים!!). ד"ר בוצר המליץ שבניתוח הראשון, בגיל ארבעה חודשים, יעקרו את שתי השיניים הללו. מדובר היה בשיניים שממילא בקעו מחוץ למקומן, והיה חשש שאינן אחוזות היטב (בגלל שהן לא במקום) ושהן עלולות להתחיל להתנדנד, מה שיהווה סכנה לתינוק במקרה ששן כזו תיפול לו לתוך הפה. באותו שלב לא היה חשש כזה כי השיניים היו עדיין יציבות והניתוח היה כבר קרוב, לכן הוחלט לחכות לניתוח וכך היה - כשהגיע הניתוח הראשון, השיניים הוצאו ונמסרו לנו למזכרת. מעבר לכך לא היה משהו מיוחד לעשות באותו שלב.

אצל הדר, בדומה לאורי, בקעה שן נאונטלית, אבל לא בתוך הפה אלא בחלק האמצעי של החניכיים, המופרד בגלל השסע משני החלקים הצידיים ובולט קדימה (אזור זה מכונה בעגה המקצועית "פרה-מקסילה" - premaxilla). אזור זה הוא בדיוק המקום של השיניים החותכות הקדמיות, אבל כשיש שסע דו צדדי כל האזור הזה בולט החוצה מתוך הפה ולכן בקיעה של שן שם נראית די מבהילה. גם כאן היה זה ד"ר בוצר שבדק, הרגיע והמליץ לעקור את השן בניתוח הראשון (בסופו של דבר שן זו נשרה לבד עוד לפני הניתוח).

ב. שלב בקיעת שיני החלב

כאשר מגיע השלב בו כל תינוק מתחיל להצמיח שיניים, יש לקחת בחשבון שני דברים: האחד, שבאזור של השסע לא בהכרח יצמחו כל השיניים, וגם מה שיצמח עלול להיות עקום או לא לגמרי במקום; והשני, שבאופן כללי השסע גורם לעיכוב בבקיעת השיניים - במיוחד באזור של השסע אך יתכן גם עיכוב כללי בבקיעת השיניים הפה. כדאי להיות מודעים לאפשרויות ולא להיבהל: כאמור, הרופאים המתמחים במקרים כאלה יודעים להתמודד עם התופעות הללו ולכל בעיה נמצא פתרון.

שוב אחזור אל הניסיון האישי שלנו: אצל אורי, שנולד עם שסע דו צדדי מלא בשפה ובחך, הקשת העליונה של החניכיים הייתה שסועה בשני מקומות, ולפיכך מחולקת לשלושה חלקים - שני חלקים צידיים וחלק אמצעי (אותה "פרה-מקסילה" שהזכרתי) שהיה מנותק מהאחרים ובלט קדימה בגלל השסע. כצפוי במצבים כאלה, אכן היה עיכוב בבקיעת השיניים, וכמו בתחומים אחרים - המתנו בסבלנות  (מי שקורא את הבלוג הזה כבר יודע שבמסע הזה סבלנות היא מילת המפתח...). עם הזמן בקעו עוד שן ועוד שן, וההתקדמות הייתה בסך הכול משביעת רצון.

כיום, כשאורי מתקרב לגיל שלוש, המצב לא רע בכלל: בלסת התחתונה בקעו כבר כל השיניים ומצבן מעולה, אין שום בעיה. בלסת העליונה (שכאמור שסועה בשני מקומות) קיימות השיניים החותכות הקדמיות, אבל הן צמחו מאוד עקום; חסרות שתי החותכות הצידיות, וגם ניב אחד חסר - יתכן שעוד יבקע, כי הניב השני בקע מאוד מאוחר; והשיניים הטוחנות כולן במקום, ללא בעיות.

למה זה כך? השסע עובר באזור של החותכות הצידיות והניבים, ושם בדיוק הוא משפיע. שם בדיוק יכול להיות מקרה של שן חסרה או שן שהתפצלה לשניים. במקרה של אורי, יתכן ששתי השיניים שבקעו זמן קצר אחרי הלידה ונעקרו בניתוח הראשון הן בדיוק שתיים מהשיניים שחסרות עכשיו, ויתכן ששן נוספת מלכתחילה לא התפתחה בגלל השסע. יתכן גם שהשיניים החסרות לא באמת חסרות אלא עדיין מתעכבות.

בנוסף לכך, החלק האמצעי של החניכיים (ה"פרה-מקסילה") היה, במקרה שלנו, לא רק מנותק מהחלקים האחרים ובולט החוצה, אלא גם מעט מסובב. זו בדיוק הסיבה שהשיניים החותכות הקדמיות, שצומחות באזור זה, צמחו שם עקום.

מה עושים? בשלב זה אנחנו הולכים למעקבים תקופתיים אצל ד"ר בוצר. חשוב מאוד לשמור על ניקיון השיניים, במיוחד באותו אזור בו השיניים עקומות, כי שם יכולה להתפתח עששת בקלות. אנחנו מקפידים על צחצוח שיניים כמו עם כל ילד רגיל, ורק שמים לב מעט יותר לאזור ה"בעייתי". וחוץ מזה, ממתינים בסבלנות.

בינתיים, שום דבר ממה שתיארתי אינו מפריע לאורי - לא באכילה, לא בדיבור ולא מבחינת המראה החיצוני. אף אחד לא שם לב לזה בכלל.

ג. מבט קדימה

מה צפוי בהמשך? אף אחד לא פרס בפנינו תכנית פעולה ברורה וידועה מראש. ככה זה. יש להמשיך להיות במעקב, הילד בינתיים ממשיך לגדול ולהתפתח. דברים מסוימים מסתדרים מאליהם, לגבי אחרים נדרשת מעורבות מקצועית. אנחנו לומדים לקבל את העובדה שכמו בתחומים נוספים שהשסע מעורב בהם, גם כאן מדובר בתהליך ממושך שדורש אורך רוח וסבלנות.

עם בקיעת השיניים הקבועות הדברים יתבררו יותר, ואז גם תהיה מעורבות משמעותית יותר של רופאי השיניים, האורתודנטים והמומחים לפה ולסת. במקרים מסוימים (כמו המקרה שלנו - שסע דו צדדי מלא בשפה ובחך) נדרשת בשלב מאוחר יותר השתלת עצם בחניכיים, לסגירת הרווח הקיים בין החלקים הנפרדים של קשת החניכיים ולהבטחת בקיעה תקינה של השיניים הקבועות באזור השסע. מדובר בניתוח שהילד צפוי לעבור בגיל מאוחר יותר - תלוי במצב השיניים הקבועות (בסביבות גיל 6-7 אם השיניים הקבועות קיימות באזור השסע, בסביבות גיל 10 אם הן לא קיימות). טיפולים נוספים, אם יידרשו, יגיעו בהמשך.

בינתיים, כפי שציינתי, העובדה שפה ושם משהו חסר או לא מושלם - אינה משפיעה כלל על התפקוד של הילד שלנו ובטח שלא פוגעת בשמחת החיים הנפלאה שלו, וזה הכי חשוב מבחינתנו. וכמו שאמר לנו ד"ר בוצר בפגישתנו האחרונה: מבחינה דנטאלית, עד גיל 18 הכול יהיה מושלם. מה עוד אפשר לבקש?

6 תגובות:

  1. נעמי, אמא של שיראל.8 באוגוסט 2012 בשעה 23:43

    השן הראשונה של שיראל יצאה על השסע.
    כיום יש לה יותר שיניים מכמה ילדים בני גילה!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. הי נעמי, אני שמחה לקרוא את כל התגובות שלך כאן ולראות כמה אתם מאושרים לגדל את שיראל.
      מדבריך אני מבינה שלא חסרות לשיראל שיניים - האם זה נכון? אם כן, זה ממש מדהים, כי אני יודעת שהיא נולדה עם שסע כמו של אורי בדיוק ובמקרים כאלה נדמה לי שנדיר שאין שום חסר!
      אשמח להמשיך לשמוע ממך,
      בברכה,
      שירי, אימא של אורי

      מחק
  2. תשובות
    1. אני לא בטוחה שהבנתי למה הכוונה, אבל הקישור שמופיע בתגובה שלך עוסק בבקיעת שיניים אצל תינוקות באופן כללי. אצל תינוקות שנולדו עם חך שסוע יש בהחלט שוני לעומת תינוקות רגילים, הן בקצב בקיעת השיניים, הן באופן ובמיקום שבו חלקן בוקעות והן בעובדה שעלולים להיות חוסרים בחלק מהשיניים, כפי שתיארתי בפוסט.
      בסופו של דבר, מעבר לאינפורמציה שמסרתי, ניסיתי בעיקר להעביר מסר של אופטימיות: לא להקשיב לשמועות שליליות, לא להיבהל ולא לשקוע בדאגות ובנבואות שחורות. דווקא תחום השיניים הוא תחום שיש בו המון ידע וניסיון טיפולי ושפע של פתרונות.
      הרבה בריאות,
      שירי

      מחק
  3. שירי, השן הראשונה של מיכל צמחה עוד בבטן בחך התחתון בכלל ודר בוצר אמר שאין שום קשר לשסע כי השן צמחה למטה ולא למעלה איפה שכל ה״בלאגן״.. עקרו לה אותה עוד כשהיינו בבי״ח, שלושה ימים בערך אחרי הלידה. שאלתי למה עוקרים, ואם בכלל זאת שן נוספת לשתיים שאמורות לצמוח או שזאת אחת מהן, דר׳ פולק מסורוקה אמר שהשן הזו אינה בריאה, היא גם ככה התנדנדה ואם היא תנשור בתוך הפה קיימת סכנת חנק. הוא גם ציין שלא בטוח שהיא שן שלישית ולא נדע את זה עד שיגיע זמן בקיעת השיניים כמו לכל ילד, אז יכול להיות שהיא חלק מהשתיים שצומחות ואז עד גיל שש יש חסר, או שהיא ״שן בונוס״ ככה קראנו לה, ואז תצמח שם שוב אחת, תיפול ותצמח השלישית...זה היה נורא לראות את ה״עקירה״ אם אפשר לקרוא לזה כך, היא אילחש עם חומר מתוק, ופשוט הוציא אותה עם פינצטה...
    ועוד צחקתי כשאמרתי ליועצת הנקה שיש לי עוד סיבה למה לא צריך להניק בכח! (הם פשוט התעקשו)...
    מיטל.

    השבמחק
  4. הי מיטל,
    תודה על השיתוף. אין לי מושג למה הייתה לכם שן פתאום למטה... מסתבר שיש כל מיני דברים יוצאי דופן גם בלי קשר לשסע, ורופאי השיניים לא כל כך מתרגשים מהם כמונו.
    לגבי ההנקה, מדהים אותי שמישהו בכלל התעקש איתך על הנקת תינוקת שנולדה עם חך שסוע!!!
    אני ניסיתי וניסיתי עם אורי והיה מאוד ברור שזה לא אפשרי - אפילו מבקבוקי הברמן המיוחדים לחך שסוע היה לו קשה לינוק בהתחלה, בנוסף לכך אני מניקה מנוסה ואם "לא הצלחתי" זה ברור שהייתה סיבה מהותית ולא הסיבות הרגילות שיועצות הנקה עוזרות להתגבר עליהן... חך שסוע הוא בדיוק המצב שבשבילו נועדו הפורמולות והבקבוקים ולהתעקש על הנקה במקרה כזה - זה לדעתי נובע מבורות עמוקה ולמרבה הצער עלול ליצור תחושת תסכול וכישלון אצל אימא צעירה ללא כל סיבה...
    העיקר שעברתם את זה בשלום :-)
    תמשיכי לעדכן,
    להתראות,
    שירי

    השבמחק